גירץ ואח' נ' ד"ר אוריאל ולד ואח'

החלטה בהתנגדויות לראיות הנתבעים

מחלוקת יסודית בין התובעים לנתבע 1 בשאלה האם רשאי הנתבע 1, במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעמו, לכלול עדות שבמומחיות שהיא מטבעה עדות סברה. התובעים טוענים כי חיווי דעה בסוגיות רפואיות מקומו בחוות דעת רפואית המוגשת מטעם מומחה רפואי, ולא בעדות ראשית של העדים העובדתיים, אף אם אלה בעלי כישורים וידע כאלה או אחרים. הנתבע 1 טוען כי הנתבע 1 הוא רופא מומחה ואין מניעה שיעיד עדות שבמומחיות בתחום מומחיותו.

אני דוחה את טענת הנתבע 1 שהוא מומחה במסגרת תיק זה. אמנם, אפשר שהוא רופא מומחה כהגדרתו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) אבל אין הוא מומחה רפואי בתיק זה. עדויות מומחים רפואיים בתיק זה היה צריך להגיש לפי התקנות ביחד עם כתב הטענות, אבל בפועל הוארכו המועדים וניתנה רשות להגיש אותם באיחור. שלב זה הסתיים. תצהירו של הנתבע 1 הוגש במסגרת החלטתי מיום 1.6.09 שבה נכתב במפורש שלא יוגשו חוות דעת רפואיות. על כן, אין הנתבע 1 יכול להגיש חוות דעת רפואית כעת, במסגרת תצהיר עדותו הראשית.

אציין, כי עדות עד מידיעה אישית שונה לחלוטין מעדות מומחה. זו עדות על עובדות, וזו עדות על סברות. זו עדות על הקליטה הסובייקטיבית של העובדות, וזו עדות על בחינה אובייקטיבית של המסקנות מהעובדות. זו עדות, שאם היא ניתנת על ידי בעל דין, משקלה נמוך יותר והיא מחייבת ראיה נוספת (סעיף 54 לפקודת הראיות) וזו עדות שמשקלה גבוה (והשווה ת"פ 278/84 מדינת ישראל נ' פרופ' יוסף אניס).

לפיכך, דינה של כל עדות מומחה בתצהירו של הנתבע 1 להימחק. אין בכך כדי למנוע עדות על מה שהסיק וסבר הנתבע 1 בזמן אמת ולפיו פעל.

סעיף 2 לתצהיר נתבע 1 – אמנם האמור בסעיף מנוסח בצורה נחרצת כעדות מומחה, אבל אני מבין את כוונת המצהיר שהוא חשב כך באותה עת. על כן, האמור בסעיף לא ימחק, ואתיחס אליו כסברתו האישית של הנתבע 1 אותה שעה.

סעיף 12 לתצהיר נתבע 1 – המשפט "הגידול וסקולארי כלומר עשיר בכלי דם, דבר המקשה את הכריתה" אינו אלא חוות דעת מומחה של הנתבע 1, בדבר הקשיים העומדים בפני מנתח. הנתון שהגידול וסקואלרי כלומר עשיר בכלי דם מופיע ממילא בדו"ח הניתוח. לפיכך, אני מוחק משפט זה.

סעיף 13 לתצהיר הנתבע 1 – המשפט המתחיל "ברצוני לציין" הוא חוות דעת מומחה של הנתבע 1 ואני מוחקו.

סעיף 14 לתצהיר הנתבע 1 – המשפט המתחיל "יש לציין" הוא חוות דעת מומחה של הנתבע 1 ואני מוחקו.

סעיף 17 לתצהיר הנתבע 1 - אין מדובר בהרחבת חזית. אני דוחה את ההתנגדות.

סעיף 19 לתצהיר הנתבע 1 – למרות הניסוח הנחרץ (ניתן היה לומר: הסקתי מבדיקתי שמצבו של מר גירץ אותה שעה טוב יותר ממצבו בתום האישפוז הניתוחי), אין מדובר בחוות דעת מומחה אלא במסקנה אישית שעל פיה פעל הנתבע 1. אין הרחבת חזית. אני דוחה את ההתנגדות.

סעיף 27 לתצהיר הנתבע 1 – המשפט המתחיל "ואולם למרבה הצער" הוא חוות דעת מומחה של הנתבע 1 ואני מוחקו.

סעיף 30 לתצהיר הנתבע 1 – המשפט המתחיל "ממצאים אלה מעידים" הוא חוות דעת מומחה של הנתבע 1 ואני מוחקו.

סעיף 7 לתצהיר ד"ר שלמון – אין מדובר בהרחבת חזית. אני דוחה את ההתנגדות הזו. הנתבע 1 לא השיב לטענה בדבר חוות דעת מומחה. אני מקבל ומוחק את המשפטים המתחילים "בדרך כלל".

סעיף 10 לתצהיר ד"ר שלמון – מדובר בחוות דעת מומחה של ד"ר שלמון שאינו מומחה רפואי בתיק זה, ואני מוחקו.

תיק דמי אבטלה של התובעת – התיק רלבנטי ואני דוחה את ההתנגדות.

חוות דעת ד"ר נאור – זו אינה חוות דעת רפואית. אני דוחה את ההתנגדות. אם ברצון התובעים להגיש חוות דעת נוספת בתיק זה, יגישו בקשה על כך, אשר תידון ביון היתר לאור הוראות סעיף 7 להחלטתי מיום 1.6.09.

אני דוחה את טענות התובעים והנתבע כי הם עומדים על זכותם לחקור את כל עורכי חוות הדעת. התובעים והנתבע יכולים לעמוד היכן שהם רוצים, אבל יחול רק האמור בהחלטתי מיום 1.6.09, ובהקשר זה, האמור בסעיף 6 להחלטה. אני שב וממליץ בפני הצדדים לקרוא בעיון את החלטתי זו, על מנת שלא להיכשל בהפתעות כביכול.

ניתנה היום, כ"ט אדר תש"ע, 15 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: